למקד את הראיה בצורה נכונה ולאמץ ראיה מרחבית בתוך הבית פנימה
בשבועות הקודמים סיפרנו את סיפורם של בני זוג עיוורים אשר בגלל המגבלה הפיזית שלהם, שהם אינם רואים, קרתה להם תקלה שבעקבותיה פרצה ביניהם מריבה המלווה בפגיעות ובכעסים הדדיים.
למעשה, אפשר לומר כי רוב המריבות בין בני זוג "רגילים" שרואים, נובעות מכך שהם אינם רואים באמת את מה שקורה לבן הזוג שלהם, מה הוא עובר, מה הוא חווה, מה הוא מרגיש, מה הוא צריך ומה הוא רוצה. הם "קולטים" את בן הזוג ומפרשים אותו לפי זווית הראיה שלהם, לפי המבט ולפי התפיסה שלהם ולא שלו.
חז"ל אומרים: אוי להן לבריות שרואות ואינן יודעות מה הן רואות! עלינו לדעת כי לעיניים שלנו יש כוח גדול לקבוע איך ייראו החיים שלנו בכלל וחיי הנישואין שלנו בפרט. הכול תלוי במיקוד הראייה וההסתכלות שלנו.
כאשר נקפיד על מיקוד ראייה, נדע לסנן: מה לראות / מה לא לראות, מה להקריב / מה להרחיק, מה להגדיל / מה להקטין, מה להדגיש / מה לטשטש. לא כל דבר צריך לראות! לא כל דבר צריך לשמוע! לפעמים חובה להתעלם! חובה לעצום עיניים! פשוט לא לראות, פשוט לא לשמוע!
הכול תלוי בראייה שלנו, בהסתכלות: איך אנחנו רואים את מה שקורה לנו, יש הרואים ב"משקפיים של חושך", שחורים, פסימיים, רואים לא טוב, ויש הרואים ב"משקפיים של אור", וורודים, אופטימיים, רואים טוב.
העיניים שלנו משקפות כלפי חוץ את מה שמתחולל בנפש שלנו פנימה. מדהים לראות איך אותה מציאות מצטיירת פעם בוורוד ופעם בשחור, הכול בהתאם לאני הפנימי והנסתר שלנו. כשטוב ונעים לנו, אנו רואים את הכול במבט חיובי, וכשלא, אנו רואים את הכול במבט שלילי.
לדוגמא: *מה שאפשר לראות כקמצן, אפשר לראות כחסכן, מחושבן, לוקח אחריות. *מה שאפשר לראות כמתערב, אפשר לראות כמסור, מפנק, אכפתי.
*מה שאפשר לראות כאדיש, אפשר לראות כרגוע, שקט, נינוח. *מה שאפשר לראות כקפדן, אפשר לראות כיסודי, משקיע, שואף לשלמות.
עלינו להגדיל את מרחב הראייה שלנו, לתפוס מציאות רחבה יותר ולראות בתלת מימד! ראייה מרחבית משמעה: היכולת לקלוט, לראות ולפרש מתוך זווית הסתכלות של בן הזוג, היכולת להבין אותו ולזכור: יש כאן עוד צד! יש כאן עוד דעה!
