כיצד בוחרים את שליח הציבור הראוי ביותר ומה סדר העדיפויות הנכון?
שאלה: לכבוד מורינו ורבינו הגאון המפורסם רבי יוסף חיים בן שמואל שליט"א. אנו גבאי בית הכנסת, ולקראת הימים הנוראים אנחנו מחפשים חזן טוב ויר"ש, אמנם ישנם כמה מועמדים ויש לנו התלבטויות מי עדיף מחברו, יורנו רבינו את סדר העדיפויות.
תבורך מפי עליון (ביהכנ"ס "אור חיים" נתניה)
תשובה: בשולחן ערוך סימן נ"ג כתב מר"ן את התנאים הבסיסיים שצריך להיות בשליח ציבור בשאר ימות השנה, וצריך להקפיד בזה מאוד כי הש"צ הוא המעביר את תפילתנו להשי"ת כי הוא שליחנו והוא הנציג שלנו לפני השי"ת, ואלו התנאים לשאר ימות השנה, אולם בימים הנוראים צריך זהירות כפולה ומכופלת שיהיה הש"צ יר"ש בתכלית ויהיו בו את כל התנאים כמו שנפרטם אחת לאחת.
א'- ריקן מעבירות – שיהיה הש"צ ריקן מעבירות, ולא יהיה בידו גזל ומרמה או התנהגות שאינה הולמת את בני התורה, ושלא יהיה מחזיק בסכסוכים ומחלוקות ומתרחק מלשון הרע ורכילות, ומחנך את בניו ובנותיו במוסדות של תורה, ויראת שמים תמיד חופפת עליו- זה התנאי הבסיסי לכל ש"צ.
ב'- שלא יצא עליו שם רע- אם בעברו עשה מעשה חמור שהתפרסם לרבים, אע"פ שעשה תשובה שלימה וכעת הוא צדיק גמור, בכ"ז אל לו לעלות ש"צ כלל ואף לא בימי החול, זה דעת השו"ע, אמנם יש חולקים וסוברים שכל הקפידא זה דווקא ש"צ לימי תעניות או לימים הנוראים, אבל לשאר ימות השנה יכול לעלות ש"צ כי עשה תשובה וכעת הוא צדיק גמור, אולם לימים הנוראים לכו"ע אסור לעלותו לש"צ.
ג'- עניו- שיהיה מתהלך תמיד בענווה ולא יחזיק מעצמו, ויהיה מרוצה לכל העם וכולם אוהבים אותו.
ד'- קול ערב- שקולו יהיה גבוה ונשמע היטב בכל בית הכנסת וכן שיהיה לו נעימה בקול שיודע לנגן ולרגש את הקהל, כי כל מהלך התפילה הולך אחרי החזן ובאפשרותו לעורר את הקהל בתפילה ולהלהיב את ליבם ליראה ותשובה, ודבר זה אנחנו רואים בחוש איך הש"צ הוא המוליך והמביא ומושך את כל הציבור אחריו.
ה'- בעל זקן- שיתמלא זקנו ולא יהיה בחור צעיר שזקנו עדיין דליל, וזה כבוד הציבור שיהיה בעל זקן.
ו'- מבטא- שיודע לבטא היטב את החית ואת העין, ולא יאמר כית או אין, וזה מעכב את התפילה ואסור למנות ש"צ כזה, (ועדיף שיהיה יודע ג"כ לבטא אות טית ואות קוף כתיקנם אולם זה לא מעכב את התפילה).
ז'- ביגוד תואם- אסור להעלות ש"צ עם חולצה קצרה שזרועותיו מגולים או מכנסיים קצרים, או שהולך בסנדלים בלי גרביים, ומי שעומד ומתפלל כך הרי הוא "עז פנים".
ח'- כתב החוות יאיר בתשובה, שאין להעלות בימים נוראים אדם שהוא עיוור בעין אחת (ואם הוא עיוור לגמרי, גם בשאר השנה לא יעלה משום כבוד הציבור).
ט'- כתב הברכי יוסף שממזר לא יעלה ש"צ אף בשאר ימות השנה, וכ"ש בימים נוראים שלא יעלוהו, ואע"פ שהוא עצמו צדיק ויר"ש.
י'- כתב השו"ע (כ"ג, י"ט) שגר שנתגייר והוא יר"ש ויש בו את כל התנאים הנ"ל, יכול לכתחילה להיות ש"צ ללא חשש.
י"א- כתב הרמ"א בהל' ר"ה (סימן תקפ"א) שבימים נוראים צריך שיהיו עוד שני תנאים בש"צ, שיהיה נשוי כמו הכה"ג ביום הכיפורים שחייב שיהיה נשוי, וגם שיהיה בגיל שלושים ומעלה כמו הכהנים שלא עובדים בבית המקדש פחות מגיל שלושים, ותפילה היא כנגד העבודה בבית המקדש, ותנאים אלו הם בתנאי שיהיה בו גם יר"ש וכל התנאים הנ"ל, ועדיף ש"צ רווק ויר"ש בתכלית מאשר נשוי ואינו יר"ש ות"ח (משנ"ב).
י"ב- עוד תנאי שהש"צ יקבל שכר על החזנות ולא יעלה בחינם, כי העולה בחינם מרגיש שעושה טובה לקהל ויבוא לזלזל בקהל, אבל מי שמשלמים לו הוא זהיר יותר ומדקדק לעשות הכל כדין וכהלכה (שו"ע סימן נ"ג).
דין התוקע כדין הש"צ וצריך שיהיו בו את כל התנאים כמו בש"צ. ויה"ר שנזכה שהשי"ת יקבל תפילתו לרצון ויכתיבנו לחיים טובים ולשלום לשנה טובה ומבורכת אכי"ר.
