איך יודעים באלו מוצרים התקיימה מכירת חמץ כדין וניתן לאוכלם אחר הפסח?
איסור חמץ שעבר עליו הפסח שווה לאיסור חמץ בפסח עצמו, אסור בהנאה ועליו לשורפו. מהר מאוד אנחנו חוזרים לשגרה הרגילה לאחר חומרות חג הפסח, כמעט כל המוצרים מופיעים על המדפים עם הכשרות אליה אנחנו רגילים אך אנחנו לא מבינים באותיות הקטנות ובספרות המופיעים באיזו שהיא פינה ע"ג האריזה – תאריך היצור, אם נעשה לפני פסח או אחרי פסח.
גם אלו שמוכרים את חמצם לפסח יודעים אצל מי הם מכרו ועל מי אפשר לסמוך במכירה אבל כשרוכשים מהחנות, איננו יודעים האם וכיצד נעשתה מכירת חמץ, ולכן מגיעה ההקפדה על רכישת מוצרי המזון מייצור לאחר הפסח.
ברוב הפעמים מוצרי המזון לא מגיעים ישירות ממפעל הייצור לרשתות או לחנויות הקמעוניות, בין היצרן לצרכן זה נכנס בדרך לסיטונאי ושוהה שם זמן מה, גם אם ברור לנו שהמפעלים עשו מכירה כדין והחנות או הרשת עשתה מכירה כדין, אבל מה קורה עם הסיטונאי? בקבוקי הבירה, העוגיות, הקווקר וסוגים מסוימים של קרונפלקס וכו' האם שהו במחסן של הסיטונאי זמן רב? וכיצד הסיטונאי עשה מכירת חמץ?
ישנם מאפיות גדולות של לחמים ומיני מאפים המייצרים אך ורק מאפים גמורים המוכנים לאפיה, כדוגמא נביא את המאפיות פילסברי, גדרון, פיצות ובורקסים שגמר המלאכה אצלם הוא אריזות של מאפים קפואים שמוכנים לאפיה ישר לתנור, נקודות המכירה פרוסות בכל רחבי הארץ כמו ברשתות הגדולות שמוציאים קפוא ואופים במקום כל יום לפי הצורך המבוקש, אפילו שרואים מאפים טריים שנאפו היום אבל הוקפאו עוד קודם הפסח, יש לבדוק את תאריך הייצור.
בשתייה וקופסאות שימורים, תאריך היצור מופיע ע"ג האריזה בספרות, לפי יום הייצור מתחילת השנה הלועזית.
ראוי ונכון להקפיד על מוצרים שמופיע באופן ברור הכיתוב שמיוצר לאחר הפסח או שתאריך היצור המופיע עליו הוא תאריך לאחר הפסח.
