הכבד והלב

מהי הכבדת הלב, והאם לפרעה היתה בחירה?

שאלה: איך יתכן שפרעה נענש במכה ועוד אחת ועוד אחת אחר שה' הכביד את ליבו, ולכאורה לא הייתה לו אפשרות לבחור?

תשובה: ראשית כל, צריך לדעת שבמכות הראשונות פרעה הקשה בעצמו את ליבו עוד טרם שה' הכביד את ליבו כמבואר בפסוקים. ולגבי שאר המכות שבהן אכן היה הכבדת הלב נאמרו כמה ביאורים על זה. אחד הביאורים שכתוב במפרשים הוא, שהכבדת הלב פירושו שהקב"ה נתן לפרעה מקום לטעות לאורך כל הדרך, אך לא שנשללה ממנו הבחירה. ונתעכב קצת על ביאור זה כדי לראות עד כמה זה ממש כאן ועכשיו. מה בעצם הכוונה שנתן לו מקום לטעות? הכונה היא שעל כל מכה ומכה שהוא ראה היו לו מגוון פרשנויות למה זה לא כל כך חייב להיות יד ה' חלילה, או למה זה בכלל לא קשור לזה שהוא אמור לשלוח את עם ישראל.
ונציין מספר דוגמאות [מלוקטים בעיקר מספרי ודרשות הרה"ג שלמה לוינשטיין שליט"א]:
א. עצם העובדה שמשה "מתמקח" כל פעם מחדש עם פרעה, פרעה אומר שישלח את בני ישראל, משה מתפלל והמכה עוברת. ואז עוד מכה, ופרעה אומר 'משה, הפעם אני באמת רציני איתך…' רק תסלק לי את המכה הזאת ו"מבטיח" אני שולח. משה מתפלל, המכה עוברת ופרעה עדיין מתעקש. וכך עוד פעם ועוד פעם, סוג של מריבה כזו בין הגננת לילד שמנסה להתל בה… מה מבין פרעה? העסק כאן לא רציני. אם באמת – כך פרעה בליבו – השם ושלוחו משה היו שולטים בכל הטבע ללא גבולות ומעצורים, מה יותר פשוט מלומר שעד שאחרון הילדים של עם ישראל לא עוזב את מצרים תמשיכו לשתות ולהתקלח בדם… אם משה עדיין ממשיך לנגן על החליל שלי, חושב פרעה, כנראה החליל שלי חזק משלו… מה שהוא לא תופס הוא שזו בדיוק המטרה כדי שיחשוב שהוא חזק יותר ואז בני ישראל בכל הדורות יגיעו למצב של "וידעו כי אני ה".
ב. מכת דם וצפרדע, גם החרטומים המצרים יודעים לעשות כן בלטיהם.
וכי ה' חלילה לא היה יכול לבחור משהו שהמצרים לא יוכלו לחקות? יש כמה תשובות, אבל התשובה הפשוטה היא, כן, דווקא במכות הראשונות – הרושם הראשוני, שפרעה ירגיש נו נו… משה ואהרן מנסים להרשים אותי במה שכמעט כל חרטום פשוט במצרים יודע לעשות, ומה שהוא לא הבין זה שהכל עובד כאן בהפוך על הפוך על הפוך…
ג. משה אומר לפרעה שרצונם של בני ישראל לצאת רק לג' ימים. האם באמת לא רצו בני ישראל לצאת ממצרים אלא לג' ימים ואז לחזור לבנות פירמידות? תשובה: שוב נתינת מקום לפרעה לטעות.
פרעה אומר בליבו הם הרי ודאי רוצים לצאת לעולם, אז למה הם אומרים לי ג' ימים? כנראה הם מפחדים כי הם יודעים שאם יגידו לעולם אני לא אסכים, אם הם מפחדים ממני – הכלל הפשוט בכל מלחמה
– אני לא מפחד מהם.
ד. כשיוצאים ממצרים פרעה ברוב חכמתו מחליט לקפוץ גם הוא לתוך המים הבקועים של ים סוף… בשבילו נעשה הנס.
ומה באמת ההבנה? פרעה שומע ורואה שהמים נבקעו בכל העולם ולא רק בים סוף, ואז הוא מגיע להבנה שכנראה העסק כאן בכלל לא קשור לעם ישראל אלא תופעה טבעית שמשה רק 'תפס' עליה טרמפ, וא"כ גם לי ולשש מאות רכב בחור שלי יש מקום בטרמפ… וההמשך ידוע.
ויש עוד דוגמאות, והרוצה להרחיב בנושא מוזמן לעיין בספר ומתוק האור.
אבל איך כל זה נוגע אלינו? חודש אדר תש"פ אומר לכם משהו? זוכרים שכולם היו בלחץ בלי לדעת מה ילד יום כשפרץ למדינתנו הקטנה נגיף ששיגע את כל העולם. זוכרים שכולנו התחזקנו ואמרנו תהילים על המצב. זוכרים שכמעט כל מי שהיית מדבר איתו הנושא המרכזי היה כמה ה' עושה בטבע כרצונו ממש בלי שום כללים ונגד כל המוסכמות. זוכרים את כל זה? מה קרה מאז?! תשאלו את מכון וייצמן למדע, או את 'פייזר' או 'מודרנה', מי שתבחרו. אבל ברגע שהמדע מכניס את חותמו או חוטמו לנושא, נגמר.
יש פרשנויות, יש הסברים. וכמו תמיד גם לא מעט ספקולציות. אנחנו חייבים להבין אחת ולתמיד: אין פרשנות אחרת חוץ מ'אין עוד מלבדו'. כל מי שמאמין לפרשנות אחרת לא יכול להאמין באין עוד מלבדו.