הילד שנולד מתפילות וגדל לנביא שהמליך מלכים. אל הנער הזה התפללתי
שמואל הנביא.
עוד בטרם לידתו הוקדש שמואל, על ידי חנה אמו, לעבודת ה', והובא למשכן שילה עוד בהיותו פעוט, שם גדל וחונך על ידי עלי הכהן הגדול של אותה תקופה, שם גם קיבל את נבואתו הראשונה בהיותו נער. חז"ל מפרשים את הפסוק" וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל רֹאשׁוֹ" שנאמר בנבואה לחנה טרם לידתו, כי שמואל הוקדש מרחם אימו להיות נזיר עולם שנאסר בתספורת.
בספר שמואל מסופר, כי ה' מתגלה וקורא לשמואל בלילה כאשר הוא ישן בהיכל ה', היכן שנמצא ארון האלוקים. בשלוש הפעמים הראשונות חשב שמואל שעלי קורא לו וקם לקראתו אך בפעם הרביעית בהדרכתו של עלי, הבין שה' קורא לו. ה' סיפר לו על עונשם של בני עלי. לאחר התגלות ה' שמואל זכה לתואר נביא.
לאחר מותם של עלי ובניו, שמואל יורש את תפקידם.
שמואל המליך את מלכי התקופה: שאול המלך, שהקים וייסד את הממלכה הישראלית המאוחדת, ודוד המלך שהמשיך, גיבש והרחיב את מפעלו של שאול בכיבושים גדולים.
שמואל הנביא נהג לתור בין הערים והעיירות, על מנת להיות זמין לציבור להתדיינות בפניו וללימוד התורה, ולא המתין לבואם של המתדיינים אל מקום מגוריו. הוא נהג לתור באיזור בית אל, הגלגל והמצפה שבאזור נחלת בנימין אבל לא נהג להרחיק עד הצפון או הדרום.
שמואל נפטר בגיל 52 זמן קצר לפני סיום תקופת מלכותו של שאול המלך ונקבר ברמה, עירו.
על פי המקובל, תאריך פטירתו היה בכ"ח באייר. ביום זה מגיעים להתפלל במקום שקיבל בתקופה מאוחרת יותר את הזיהוי כקברו של שמואל הנביא – בנבי סמואל.
בניו של שמואל – יואל ואביה בני שמואל – אשר היו שופטים בבאר שבע, לא המשיכו את דרכו בהנהגת העם, כיוון שלקחו שוחד והיטו משפט, זו הסיבה שהעם מאס בהנהגה של שופטים ודרש מלך, לצד הדרישה להיות "ככל הגויים". לאחר מות שמואל הנביא, שאול גירש את בעלי האוב והידעונים מהארץ, אולם לאחר שהפלשתים מתקבצים למלחמה ופניותיו של שאול לה' מעלות חרס, הוא מחליט לפנות לבעלת האוב מעין דור המזמנת את רוחו של שמואל.
שאול מבקש את עצתו של שמואל, שכועס עליו על שהעלאו באוב ואומר לו שה' סר מעליו, ושהוא יובס בידי הפלשתים ומלכותו תיקרע ממנו ותינתן לדוד על שום שלא שמע לה'.
במעמד זה שמואל הנביא גם מתפייס עם שאול המלך ועל מותו בקרב הוא מציין "ומחר אתה ובניך עימי" – עימי במחיצתי, מציין לו שעוונותיו נמחלו והוא יזכה להיות עם שמואל בעולם הבא.
