ברוח הימים הללו, ניגע מעט בעתות משבר והצמיחה המחוזקת הבאה אחריה. כאשר אנו חווים משבר כלשהו, בין אם הוא פתאומי ובין מתמשך , קיים רצון תמידי לחזור למציאות שלפני המשבר בו כביכול היה לנו טוב ונחמד. לתקופה הקודמת לקושי, בה שרתה שלווה ורוגע בחיינו.
אך כל זאת נראה רק על פניו, מאחר והשלווה הזכורה לנו לטוב הייתה מדומה ולא פנימית.
דווקא תקופת ההתמודדות היא המגדלת אותנו ומוציאה ממנו כוחות רבים המפתיעים אפילו את עצמנו.. כל ירידה היא לצורך עלייה, וכל משבר מצמיח כוחות חדשים שלא הכרנו עד כה.
ואכן בשפה העברית אין מילה בעלת משמעות של ירידה שלא כלולה בה אזכור כלשהו של צמיחה: הנפילה מפעילה, הכישלון מחשל, הירידה רודה, הניסיון הוא נס, המשבר הוא מקום הלידה ואפילו המילה 'רע' , בהיפוך אותיות הוא 'ער' והוא בא לעורר אותנו.
כיצד נוצר תהליך צמיחה דווקא ממשבר? הקושי והסבל מביא אותנו למצב התבוננות ועצירה, למצב של חשיבה מחודשת . שאלות רבות עולות בעת משבר, השאלה העיקרית היא: מדוע? כאן נעוץ "עוקץ" חשוב, והוא בחירה פנימית שלנו היכן למצוא את התשובה, אצלנו או בסביבתנו. ניתן לכוון את ה"מדוע" לאחרים , או אז כל כובד משא האחריות עובר בקלות ובמהירות לסביבה המקיפה אותנו. והנה חזרנו לשלווה המדומה הקודמת, להרגלים הישנים אותם אנו זוכרים ומורגלים בהם היטב. גם צורת החשיבה כבר אינה צריכה להשתנות, כי הנה נמצא האדם הנכון אשר עליו לחולל את השינוי. עבודת העומק פסחה עלינו.
שוב השקט יהיה זמני ומדומה.
כאשר נכוון את השאלה פנימה לתוכנו , תעלנה תשובות רבות ומגוונות. נתחכך עם כוחות ודחפים חבויים המניעים אותנו . נגלה את דרכי החשיבה , ההרגל, והאמונות הישנות הצרורות אצלנו באופן תת מודע. נצא למסע מרתק.
נדגיש כי המחשבות שלנו ניזונות, לפני הכל, מדימויים. כלומר ציורים. למשל, אדם חושב רע על כלם כי כך הוריו ראו אותו וככה הצטייר אצלו הציור של עצמו. לכן, כדי לטפל בדרכי חשיבה, עלינו להתחבר את עולם הדימויים הפרטי שלנו הנקשר בקשר ישיר לחוויות אותם אנו חווים. למשל, השפעות חברתיות ודמויות בעלות השפעה בחיינו, מקום מגורנו, סוג מוזיקה אותה אנו שומעים, זמן איכות שלנו עם הזולת מול ניהול זמן פנאי, וכו'. עולם רחב של מושגים קיימים הסובבים אותנו.
נתעמק ונשתהה עם התשובות העולות בנו באופן טבעי וזורם. ואז, בכנות אדירה ובאומץ לב נגלה אולי מקומות בהם כדאי לנו לחולל שינוי.
נגלה גם מקומות נפלאים וכוחות מיוחדים אותם נסך בנו הקב"ה , נגלה שהם ייחודים לנו ונועדו לנו כתפקיד . עצם הגילוי כשלעצמו יוצר התפעלות רבה מחד, ושלווה פנימית מאידך. הנה גילינו מה הניע אותנו, מה גרם לנו לתקיעות ואולי אף למשבר. כח רב יש בגילוי כשלעצמו.
יצאנו נשכרים פעמיים, גם הכרנו את עצמנו לעומק וגם מצאנו את הגורמים לתקיעות או לסבל. הסרנו את הבורות שגרמה לסבל. שימו לב כי תחילת התהליך היה התבוננות פנימה. כוונו פנימה ולא כלפי חוץ, כי הכל נמצא בתוכנו. כאשר נזכור כי המציאות כשלעצמה היא לא משתנה, אלא היחס שלנו למציאות, לדברים הקורים אותנו אז יקל עלינו לכוון את המבט כלפי פנים.
שנזכה להביט על עצמנו ובמילא על הזולת, במבט טוב, ישר, אוהב ומאמין!
שנזכה לראות בבניין הבית השלם במהרה בימינו אמן!
