הדברים שכדאי לנו ללמוד לחיי היום יום, מסימני החג השונים
• זוכרנו לחיים מלך חפץ בחיים, כתבנו בספר חיים למענך אלוקים חיים.
• "מי כמוך אב הרחמן, זוכר כל יצוריו לחיים ברחמים".
• "וכתוב לחיים טובים כל בני בריתך".
• "בספר חיים ברכה ושלום, ופרנסה טובה, וגזרות טובות .. נזכר ונכתב לפניך, אנחנו וכל עמך בית ישראל לחיים טובים ולשלום".
בשפה העברית המילה 'חיים' היא מלשון רבים, חיים הם מושג חברתי, אמנם זו תפיסה לא אופנתית. מגדלים אותנו על 'תעשי לעצמך', 'עכשיו תורך', 'מגיע לך!', 'תעשי רק מה שאת אוהבת' וכו'. אבל בניגוד לדרישות שמתייחסות על ריצוי ה'אני', הרי שזכות הקיום בעולם תלויה במידה רבה דווקא בהיותנו יצור חברתי, מנחם, משמח, יצור שקשור לאחרים. כשאנו אומרים 'זכרנו לחיים' הכוונה היא: זכור אותנו כי אנחנו חיים למען אחרים סביבנו, ולא רק למעננו. הפנים שלנו מופנים לזולת, לבן הזוג, לילדים, לשכנה, להורים, לעם ישראל, לחמות. תן לי להיות אדם שהוא פעיל למען הזולת, תן לי חיים כדי למלא תפקיד משמעותי פה בעולם, בקריאת התורה בראש השנה פוגשים נשים כאלה: הגר ושרה, חנה ורחל. הם לקחו את העניין הפרטי שלהן לכללי, הם חיברו את האתגר אל האומה. זהו המסר של ראש השנה – לחיות עבור מי שסביבי. זכרנו לחיים".
שיסתלקו אויבנו..
יש לנו את אויבינו החיצוניים, אבל אל לנו לשכוח גם את אויבי נפשנו.
מפרש המאירי: "הכוונה בהכרתת השונאים, לדעות הכוזבות והכוונות המחטיאות, כי הם השונאים והמשניאים שנאה אמיתית, די לנו בהתפללנו על הצלת נפשותינו מאלה" לא מדובר רק באויבנו החיצונים, אלא גם אויבי נפשנו. המידות הדורשות ליטוש יום יומי והתכווננות כל העת לתוכנו פנימה, עבודה הדורשת ענווה ואמת. תיקון המידות פירושה מציאות יותר מתחשבת, מצב שבו הנפש שלנו פועלת בצורה אחידה, מצב בו הרצון הפנימי שלנו מתגלה ומסייע לנו לפעול ולהתקדם בהתאם, מציאות בה ליבנו ופינו שווים והזולת לא נשפט רק לפי מראה חיצוני, מצב של לימוד זכות עלינו ועל אחרים.
תפוח בדבש
הכוונה היא לא רק לתפוח, אלא גם אליך, תהיה אתה מתוק בדבש. היופי בסימנים הוא שהם סימן לאיך אנחנו צריכים להתנהג, לחשוב, לאן לכוון את המחשבות שלנו. אומר על זה האר"י הקדוש: "הסימן הוא לא לכעוס אלא לשמוח", כי טבעו של עולם שקיימות בו תכונות כמו תמימות, שמחה, אחדות, חיבור ונתינה ללא ציפייה לתמורה.
כתוב במשנה ברורה: "והנה כל אלו העניינים עושין הכל לסימן טוב, ולכן פשוט שיזהר מאוד שלא יכעוס בימים אלו מלבד גודל האיסור (הכללי שאסור לכעוס) כדי שיהיה לסימן טוב, רק שיהיה שמח לבו ובטוח בה' עם התשובה ומעשים טובים, הסימן הכי טוב זה להיות מתוקים ולא מרירים ביום הדין. לחוש כבנים יקרים של מלך החפץ בחיי בנו יחידו ובשלומו.
יום תרועה יהיה לכם
בדרך דרוש מפרשים כי לשמוע שופר זאת מצווה לא רק בין אדם למקום אלא גם בין אדם לחברו. שנזכה להיות אנשים יותר שומעים ופחות משמיעים. "שמעו שמוע מלתי ותהי זאת תנחומותיכם"–אומר איוב לחברים שבאים לנחם אותו אחרי הצרות והייסורים שמגיעים אליו בגלים אחד אחר השני – "אם רק תקשיבו לי זה ינחם אותי יותר מהכל". הרבה אנשים צריכים עזרה כזו או אחרת, אבל לפעמים העזרה הכי גדולה היא פשוט להקשיב. להיות אוזן קשבת ולהיות בשתיקה. לדעת וללמוד להקשיב באמת. העיניים, ההפנמה, המקום של הלב. אנחנו יודעים היום כמה כוח יש לנו בנושא הזה וכמה עבודה אנחנו עוד צריכים לעשות עליו, במיוחד בעידן בו הסחות הדעת רבות ולא מותירות לנו זמן להקשבה פרט לדקות חסד מעטות.
הלוואי שנזכה לשנה מבורכת, בריאה ומאושרת, לשנת שפע והצלחה.


