מה הכללים של דיני הסכך בסוכה ומהו דין "מעמיד"?
שאלה: לכבוד מו"ר הגרי"ח שליט"א, שאלתי בעניין הסכך, האם מותר לסכך את הסוכה בגלילי קרטון ארוכים שדומים לקנים חלולים?, ומה הפירוש שאסור להעמיד את הסכך בדבר המקבל טומאה?, ומה נחשב מעמיד דמעמיד?, ומה הדין אומר אם יש מרפסת בנויה מעל הסוכה, אולם הסוכה בקומה ראשונה ומרפסת בקומה עשירית?, תודה. (טוביה פינסקי, ירושלים)
תשובה: בתורה כתוב "חג הסוכות תעשה לך באספך מגרנך ומיקבך" ולמדו רבותינו (סוכה י"ב) שצריך לסכך את הסוכה בפסולת גורן ויקב או בדברים הדומים להם, ולכן צריך שיהיה בסכך שלושה תנאים:
א'– שיהיה הסכך גידולו מן הארץ.
ב'– שיהיה הסכך תלוש מן האדמה.
ג'– שאינו מקבל טומאה.
ואלו הם התנאים שיש בפסולת גורן ויקב, ולכן אם רוצה לסכך את הסוכה באשכולות של ענבים או בעלי מאכל כגון חסה ותרד, הסוכה פסולה, כי אלו הם מיני מאכל ומקבלים טומאה ולא דומים לפסולת גורן ויקב שאינם ראויים למאכל. וא"כ לפ"ז מי שרוצה לסכך את הסוכה בגלילי קרטון וכד' לכאורה כשרים הם לכתחילה, שהרי גידולם מן הקרקע שהקרטון נעשה מפסולת ונסורת של עצים וגם אינו מחובר וגם אינו מקבל טומאה, וגם אין עליו דין של כלי שהרי לא נעשה לבית קיבול לקבל לתוכו דבר מה, אלא הוא משמש שכורכים סביבו נייר או בד וכד', ואין סיבה לפוסלו מסכך (אולם כוסות חד פעמי העשויות מקרטון, פסולות לסכך שהרי יצרו אותם לקבל בהם משקה, וא"כ יש עליהם דין כלי המקבל טומאה) ומצאתי שכן פסק מרן הבא"ח בספרו תורה לשמה (סי' קס"ח) שמותר לסכך בניירות לכתחילה כיון שיש עליהם את כל תנאי הכשר הסכך. ומה ששאלת על גלילי הקרטון, מותר לסכך בהם שדומים לנייר העשוי מעצים. אולם יש שאוסרים לסכך בניירות ואע"פ שעשוי מעצים טחונים, והסיבה משום שנשתנה צורתו לגמרי שהרי לא רואים בנייר סימן עצים ולא ניכר שהוא פסולת גורן ויקב אלא הוא "דבר חדש" שבא לעולם ופסול לסכך, וא"כ לפ"ז גלילי קרטון יש להתבונן בהם אם ניכר בהם פירורי עץ קטנים, אפשר לסכך בו, אולם אם אין בו שום היכר של עץ יהיה אסור לסכך בהם לפי דעה זו. ושורש הדברים מדברי הרמב"ם שאוסר לסכך בפשתן טחון משום שנשתנה צורתו ואינו ניכר כגידולי קרקע (פ"ה מהל' סוכה ה"ד) וכן חלקו בזה אחרוני זמנינו דעת החזון עובדיה (סוכות עמוד י"ז) לאסור אף בדיעבד, אולם מר"ן האור לציון (ח"ד עמ' קמ"ח) מתיר בדיעבד לסכך בניירות וקרטונים אם אין לו סכך אחר, ודעת הבא"ח להתיר לכתחילה בזה, ולהלכה למעשה כיון שזה ספק בדרבנן שהרי מהתורה ודאי שכשר, בזה קיימ"ל ספק דרבנן לקולא ויוכל לאכול שם אם אין לו סוכה אחרת, אולם לא יברך "לישב בסוכה" משום סב"ל.
ולשאלתך השניה- אסרו רבותינו להעמיד את הסכך ע"ג דבר המקבל טומאה, כגון שנותן ברזלים ארוכים לרוחב הסוכה ועליהם נותן את הסכך הכשר, והאיסור הוא משום גזירה שמא יבוא לסכך בברזלים עצמם, ולכן לא יעמיד את הסכך ע"ג מוטות ברזל, וכן לא יקשור את הסכך בחוטים וחבלים שלא יעוף הסכך ברוח מצויה, שהרי ללא הברזלים והחבלים הסכך לא יעמוד במקומו, ולכן גזרו בזה חז"ל וזה נקרא "מעמיד", אולם אם מניח הסכך על מוטות עץ הכשרים, ואת המוטות עץ מחבר וקובע לקיר בברגים של ברזל, או שמניח על הסכך קורת עץ כבידה ואת הקורה הוא קושר בחוט ברזל, בזה מותר לכתחילה, כי אינו נחשב "מעמיד" אלא "מעמיד דמעמיד" ובזה אין חשש איסור, אולם החזון איש פוסק לאסור אפי' במעמיד דמעמיד ואפי' במעמיד שלישי ורביעי.
ולגבי "אזיקונים" העשויים מפלסטיק, ורוצה לקשור את הסכך לקורות העץ שלא יעוף ברוח מצויה, דעת הגר"ע יוסף זיע"א להתיר, אולם דעת האור לציון לאסור, ולכן עדיף שיניח קורה כבידה על הסכך ואת הקורה יקשור באזיקונים ונחשב מעמיד דמעמיד.
ולשאלתך השלישית- להלכה אין הבדל אם המרפסת נמצאת בקומה אחת מעל הסכך או בקומה עשרים, כל עוד שהמרפסת מכוונת בדיוק מעל הסכך, הסוכה פסולה אפי' שהיא עצמה מסוככת כהלכתה, ויותר מזה כתבו הפוסקים שאם בשעת אכילתו עובר מטוס או מסוק מעל הסוכה לא יבלע את האוכל שבפיו עד שיעבור המטוס לגמרי ואז יבלעו (אורל"צ ח"ד עמ' קל"ט). ויה"ר שנזכה לישב בסוכת "עורו של לויתן" במהרה בביאת משיח צדקנו אכי"ר.
