שאלה: כבוד הרב רציתי לשאול, האם יש עניין להדליק נרות לעילוי נשמת נפטרים או לכבוד צדיקים, ולמה הנפטר צריך את הנר, ומה זה מועיל לנשמתו?
תשובה: מנהג קדום עוד מזמן המשנה והתלמוד להדליק נרות לכבוד הנפטרים, ואע"פ שאין שום צורך באור הנר, כמו שאומרת המשנה במסכת ברכות (נב): שאין מברכים ברכת "בורא מאורי האש" במוצאי שבת על נר שהודלק לכבוד המתים, וזה לשון הגמרא: "כל מת שמוציאים לפניו נר ביום ובלילה", רואים שהיו מדליקים נרות לכבוד הנפטרים גם ביום אפילו שלא צריכים לאורו של הנר. וכתב הרא"ש: נוהגים שמדליקים נר בערב יום הכיפורים לכפר על אביו ואמו, ומנהג ישראל תורה הוא ועכ"ל. והרמ"א (סימן תר"י) בהלכות יוה"כ כתב שכל אחד ואחד מבני הבית ידליק נר בערב יוה"כ ע"ש. והאריכו הפוסקים שצריך להדליק "נר נשמה" ביום היארצייט ויש בזה משום כיבוד אב ואם שמדליק נר לכבוד נשמתם (ש"ך יור"ד סימן רנ"ו, י"ב. שו"ת מהרש"ל סימן מ"ו, אליה רבה סימן קל"ג ועוד). למדים אנחנו, שיש חשיבות וטובה לנשמת הנפטר שמדליקים נר לכבודו, ואפילו שאין צורך לאור של הנר. וכתב רבינו בחיי (אחד מהראשונים) בפרושו על התורה פרשת שמות "וידוע כי הנשמה נהנית בהדלקת הנרות והיא מתהלכת בעידוני ההוד והשמחה ומתפשטת ומתרחבת מתוך הנאת האורה מפני שהיא חתיכת אור חצובה באור השכל, ומן הטעם הזה נמשכת אחר האור שהוא מינה. ואע"פ שהוא אור גופני והנשמה אור רוחני זך ופשוט, ועל כן המשילה שלמה המלך ע"ה לנר הוא שנאמר "נר ה' נשמת אדם" עכ"ל. כאן בדברים אלו גילה לנו את ההנאה הגדולה והעצומה שנגרמת לנשמה שמדליקים לכבודה נר. ועל פי זה נהגו להדליק נרות לנפטרים ולנשמות הצדיקים לעשות להם נחת רוח לנשמתם, ובפרט שמדליקים לכבוד נשמת צדיק ונעשה לו שמחה בהדלקה זו. והצדיק לא יישאר חייב וימליץ ויתפלל שם למעלה על אותו אדם שהדליק נר לכבוד נשמתו. ולכן טוב להדליק נרות לכבוד הצדיקים ובפרט לרשב"י ולרבי מאיר בעל הנס שימליצו טוב בעדינו. וכתב הבן איש חי שבחג הסוכות טוב להדליק שבעה נרות לכבוד נשמות האושפיזין קדישין המגיעים לסוכה בכל יום ויום. יש סגולה שהבטיח הצדיק הקדוש רבי מנחם מנדל מרימינוב זיע"א, שכל מי שידליק נר לכבוד נשמתו בכל יום שלישי בשבוע, הוא יעמוד עליו בתפילה בשמים לישועה ולברכה.
כתבו הפוסקים שאפשר להדליק נר חשמלי ביום האזכרה וגם זה מועיל לנשמת הנפטר ולכבוד הצדיקים (שו"ת יחוה דעת ח"ה סימן ס') ולכן נוהגים לעשות לוחות זיכרון חשמליים בבתי הכנסת ובתוכם נרות חשמליות. ומעשה היה לפני כמה שנים שאשה אחת נפטרה ובניה עשו לה נר זיכרון חשמלי בבית הכנסת, ולאחר כחצי שנה באה בחלום לבן שלה ופניה עצובות מאד, ובדקו וראו שהנורית החשמלית שבלוח הזיכרון נשרפה. רואים מכאן את השפעת הנרות לכבוד ולשמחת נשמות הצדיקים והנפטרים.
ונסיים בלשונו של מרן רבינו עובדיה יוסף זיע"א, וזה לשונו: "ומה טוב להתנדב עבור הדלקת מנורות החשמל של בתי המדרש שעוסקים בתורה לאור החשמל, שבזה יגרום לעילוי נשמתם של הנפטרים ויהיו למליצי יושר עליו, כי נר מצוה ותורה אור" עכ"ל. וכוונתו שאע"פ שיש הנאה לנשמה מעצם הדלקת הנר, אולם אם ע"י הנר יעסקו בתורה כמו אור החשמל, בזה יש עילוי נשמה גדול יותר לנפטרים. השי"ת יזכנו לבנים ת"ח שיאירו את העולם בתורתם אכי"ר.
