שאלה: כבוד הרב, ברצוני להבין את מצוות הישיבה בסוכה, ולמה אנו צריכים להצטער במשך החג בסוכה קטנה?
תשובה: קודם יש להקדים ולומר, שאנחנו עם ישראל מקיימים את מצוות התורה גם אם אנחנו לא מבינים מה רצון השי"ת, ומהי הכוונה בעצם קיום המצוות, ואנחנו כעבדים המשמשים את המלך ועושים את רצונו גם בלי להבין. אמנם בספרים הקדושים נתנו טעמים למצוות, ואנחנו נלך בדרכם לנסות להבין את רצון השי"ת, כי כשאדם יודע מה הכוונה בקיימו את המצווה, ממילא הוא שמח יותר בקיום המצוה. בגמרא מסכת סוכה יש מחלוקת בין החכמים בטעם המצוה: הראשון סובר שציוונו ה' לשבת בסוכה בכדי לזכור את הנס הגדול של "ענני כבוד" שהיו מקיפים את עם ישראל בלכתם במדבר, והיו מגינים עליהם מחום ומשרב, והיה הענן הולך לפניהם מיישר להם את הדרך ומסלק את כל המכשולים, כסלעים קוצים ובורות, וגם היה הענן מכבס להם את הבגדים בעודם לבושים בהם, וזה היה נס גדול ועצום, ולזכר זה הנס ציוונו ה' לישב בסוכה שבעה ימים.
השני סובר שציוונו ה' שנעשה זכר לאותם "סוכות" שעשו עם ישראל לעצמם במדבר, וכתבו הראשונים שלא חולקים החכמים אם היו "ענני כבוד" ובוודאי שהיו, אלא שמחלוקתם למה אנחנו עושים את הזכר לנס, ובוודאי שהיו ג"כ סוכות ממש, כי כשהיו נחים מנסיעתם היו גרים בתוך סוכות ואהלים כל משפחה לבדה מחמת הצניעות, וכתב המאירי שהמחלוקת האם עושים זכר להליכה ולמסע שזה ענני כבוד או זכר לחנייה בין מסע למסע וזה סוכות ממש.
עוד טעם כתבו רבותינו שציוונו ה' לישב בסוכה, בכדי להטמיע בנו שהעולם הזה "עראי" הוא, כי ביתנו הוא בית קבע ונוח לדור בו, אולם הסוכה עראית היא ואין בה את כל הלוקסוס שיש בתוך הבית, וכשאדם יושב בסוכה מרגיש כי כל העולם הזה עראי הוא, ועי"ז יפול עליו יראת שמים ויתקרב לה' יותר, ובזה יזכה להיחתם לחיים טובים ביום "הושענא רבא" ולפתקא טבא ביום "שמחת תורה".
עוד טעם למצות סוכה והיא לכפרה על האדם, שאם ח"ו נגזר על האדם ביום הכיפורים ייסורים או גלות ח"ו, ע"י מצות סוכה יתבטלו כל מיני גזירות רעות ויזכה לשנה טובה ומבורכת. וידוע מה שכתוב על "קדושת הסוכה" שיש לה קדושת "בית הכנסת" ואסור להתנהג בסוכה בקלות ראש או בדיבורי חול שאינם נצרכים לו, וכן אסור להכניס לסוכה "פח אשפה" או להשאיר פסולת וכלים ריקים לאחר הסעודה אלא יפנם לאלתר, וכן לא להכניס לסוכה "סירים גדולים" כי אין זה מכבוד הסוכה, כי ידוע שע"פ הקבלה יש אור רוחני עליון הנקרא "אור המקיף" הנמצא בסוכה בכל שבעת הימים יום ולילה, ולכן מקבלת הסוכה קדושה גדולה, ובפרט שבכל יום אנחנו זוכים לאושפיזין הקדושים שבאים להתארח בסוכתנו, ואיך אפשר לעשות צחוק וקלות ראש ליד אבותינו הקדושים הנמצאים עמנו בסוכה?!, וכן יש ליזהר שלא לחלוץ נעליים בסוכה, ואם אי אפשר בצורה אחרת, אז יכסה את הנעליים באיזה כיסוי כל שהוא שלא יעמדו הנעליים מגולות תחת הסכך הקדוש, ועצם ישיבת הסוכה סגולתה לרפואת האדם מכל החולאים שבעולם, ולכן נוהגים לתלות בסוכה בקבוקי שמן, יין ומים לסגולת רפואה ברכה והצלחה. ויש שנוהגים לתלות בסוכה "צנצנת דבש" ויש בזה סגולות גדולות לרפואה ולזרע של קיימא למי שאוכל מזה לאחר החג.
יש סיפור על גוי אחד שרדף אחרי יהודי לפגוע בו, וזה היה בעצם ימי החג, ונכנס היהודי לאיזה סוכה שהייתה ברחוב להסתתר מהגוי, אמנם הגוי נכנס אחריו לסוכה ולא מצא את היהודי בתוכה. והיהודי רואה אותו עומד לפניו, אולם לא ראה אותו הגוי כלל. רואים מכאן את סגולת הסוכה להגנה ולשמירה. יש להקפיד להניח בסוכה כיסא מיוחד לאושפיזין קדושים, כמו שמכינים כיסא לאליהו הנביא בברית מילה, ובזוה"ק כתוב שאם בברית לא מכינים כיסא לאליהו הוא לא מגיע לברית, וא"כ ג"כ בסוכה יש להכין כיסא מיוחד לאושפיזין. טוב להדליק כל יום נר בסוכה לכבוד נשמת אותו "אושפיז" שמגיע באותו היום. ע"פ מנהג האריז"ל יש לנענע את "ארבעת המינים" דווקא בתוך הסוכה עצמה כי בנענועים אנחנו מושכים "חסדים גדולים" לעצמינו, ואם הנענועים יהיו בסוכה, אזי החסדים יהיו כפולים ומכופלים אכי"ר. חג שמח לכל בית ישראל.
