אל יאוש לעולם! מאת הרב פנגר

לספור את הדרך
למה סופרים רק ארבעים ותשע ימים במקום חמישים?
בפרשת אמור, מדובר על מצוות ספירת העומר, "וספרתם לכם… מיום הביאכם את העומר התנופה. שבע שבתות תמימות תהיינה …תספרו חמישים יום".
ספירת העומר הינה תהליך שמתחיל ממוצאי חג פסח ומסתיים בחג שבועות. בתהליך הזה אנו סופרים כל יום ואומרים "היום… כך וכך לעומר". למשל "היום שלושה ושלושים יום לעומר…" זו הכוונה ל"ג בעומר – חלפו 33 יום מתחילת ספירת העומר.
ספירה מראה על חשיבות. אחרי הרצאה בכלא אמר לי אחד האסירים: "לפני שנכנסתי לכלא אף אחד לא ספר אותי… פה סופרים אותי ארבע פעמים ביום…"
הבה ניקח שלושה טיפים מתוך ספירת העומר, לכל תהליך שתבחרו בחיים:
1. מנחת העומר הייתה מנחה של שעורים. שעורים הינם מאכל בהמה, כלומר המינימום המתבקש. נקודה ראשונה: תתחילו עם משהו קטן, משהו הכי קל. אל תתחילו עם משהו כבד שישבור אתכם.
2. הספירה מתבצעת בצורה עולה: היום שלושים ושלושה, מחר יהיו שלושים וארבעה עד יום החמישים שזה חג שבועות ללמדנו שלא רק המטרה חשובה אלא גם הדרך. נתאר לעצמנו שאני מבטיח לכם שבעוד 49 ימים אתן לכל אחד מכם מיליון דולר. אם כך, 49 הימים הם "מבוזבזים" – אני אלך לישון, ותעירו אותי בעוד 49 ימים. אבל אם אומר לכם שאני עומד לתת לכם בכל יום 20,000 דולר, ובעוד 49 יום יהיו לכם כמילון דולר? פה כל יום הופך להיות חשוב. מספירת העומר לומדים להעריך את הדרך, גם אם היא ארוכה וקשה.
רשב"י היה במערה במשך 13 שנה. מה הוא אכל? נכון, חרובים. בורא העולם עשה לו נס וברא עבורו בפתח המערה עץ חרובים. אני לתומי שואל: למה אלוקים לא ברא לו עץ מנגו? או אפרסקים, או אולי עץ שמשתנה לפי העונה, קצת לגוון לבן אדם? אל תגידו לי שזה קשה, מדובר באלוקים!
אלא שכדי לצמוח, רשב"י צריך מסירות נפש. אי אפשר לגדול תוך כדי פינוק. תבדקו את כל מי שהצליח בחיים, ולא משנה באיזה תחום – הם עבדו קשה מאד בשביל זה, וכל יום הוא עוד לבנה בבנייה.
3. הפסוק כותב "תספרו חמישים יום", ובפועל אנו סופרים רק 49 ימים. איך זה יכול להיות? אלא שאחרי שאתה עושה את המקסימום שלך, שאתה עושה את ההשתדלות שלך, את הסוף מקבלים במתנה. לכן לא להתייאש בדרך.
לסיכום: תתחילו בקטן, תעריכו גם את הדרך. ואת הסוף, בעזרת השם, נקבל במתנה. (פרשת אמור)
"אל תמתין לרגע הנכון, צור אותו."