שומרים על הארץ

מה הסיבה שיעקב אבינו חשש לעזוב את הארץ ומדוע ביקש להיקבר בארץ ישראל?

ליעקב אבינו היה חשש גדול למרות שרצה לרדת ולראות את בנו יוסף, עד כדי שהקדוש ברוך הוא בעצמו היה צריך להרגיע אותו, וכך אומר לו השם, "אָנֹכִי הָא-ל אֱלֹקי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם, אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ".
רואים כי חששו של יעקב לא היה רק מהירידה למצרים, אלא ביותר מהשארות שם.
רק אחרי הבטחתו של הקב"ה כי הוא ילווה את יעקב בחזרה לארץ, מסכים יעקב לרדת למצרים.
ולמה הוא חשש? בהתחלה בניו של יעקב רק באים למצרים, בהמשך, כוונתם לגור, ולאחר מכן הם כבר מתיישבים. בפרשה הקודמת נאמר: "וַיֵּשֶׁב יִשְׂרָאֵל בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם בְּאֶרֶץ גֹּשֶׁן וַיֵּאָחֲזוּ בָהּ וַיִּפְרוּ וַיִּרְבּוּ מְאֹד", כי יעקב אבינו בחייו יכול להזכיר לבניו ולמצרים כי הוא גר בארץ, אך מה יקרה אחרי מותו? יעקב דורש מיוסף לא לקבור אותו במצרים. לו היה נקבר יעקב במצרים, היה נהפך לעליה לרגל כשצאצאיו היו מעדיפים קבר זה על פני ארץ ישראל.
במקום לעלות לארץ, היו בני בניו נקשרים לציון הקדוש במצרים הטמאה, וגדולי הרבנים היו מחייבים להגיע לשם, ולכן בשארית כוחותיו פעל למנוע את התופעה הזו ולקבע את המרכז הרוחני בארץ ישראל דווקא.
גם יוסף בנו בעת פטירתו, מזכיר לבניו כי העתיד של בני ישראל אינו במצרים, אלא בארץ ישראל. "וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אֶחָיו אָנֹכִי מֵת ואלוקים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב".
זמן רב יוסף נמצא בתוך ארון, עד שלבסוף הוא מובא לקבורה בארץ ישראל.
גם יעקב וגם יוסף מלמדים אותנו, כי מצבו הבריא של עם ישראל הוא רק בארץ ישראל.
גם אם לעתים נאלצנו לגלות מארצנו, הרי שהצעד החשוב ביותר הוא להפוך את השהיה בחוץ לארץ לארעית ובעיקר לקבוע את משכנינו הנצחי בארץ ישראל.