גזירת עמרם

מה עושים בחיים כשכל התוכניות משתבשות?

"וילך איש מבית לוי ויקח את-בת-לוי" אומר המדרש: וילך איש מבית לוי, להיכן הלך? אמר

רב יהודה בר זבינא שהלך בעצת בתו. תנא, עמרם גדול הדור היה,

כיון שאמר פרעה כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, אמר לשווא אנו עמלין,

עמד וגירש את מאשתו. עמדו כולן וגירשו את נשותיהן. אמרה לו בתו,

"אבא קשה גזירתך יותר משל פרעה,שפרעה לא גזר אלא על הזכרים ואתה גזרת על הזכרים ועל הנקבות"

יציאת מצרים אינה רק עוד אירוע חשוב לעם ישראל מבחינה היסטורית,

אלה יציאת מצרים היא מודל הוראתי ליציאה ממצרים העכשווית.

יציאת מצרים אינה רק יציאה של עם לחירות פיזית, אלא היא מסמלת גם יציאה של הפרט משעבוד.

שעבוד הוא כל דבר המונע מהכלל ומהפרט להגיע לייעודו האמתי. ייתכן שיש אדם שהוא חופשי מבחינה טכנית,

אבל יש לו תכונות הרסניות, אין זה אדם חופשי, כי אם נשלט ע"י פרעה פנימי שדבק בו. לכל אדם יש את הפרעה הפנימי שלו,

והעיקר הוא לצאת ממצרים, לצאת מהעבדות אל עצמו, אל הפנימיות האמתית שלו. בתוך האדם מתחוללת תמיד מלחמה בין פרעה הפנימי למשה הפנימי,

היצר מול הנשמה. וראיתי שמסבירים שכיון שעמרם ראה כי אין טעם להמשיך להוליד ילדים, שהרי כל הזכרים ממילא ימותו על פי ציווי פרעה,

ואין טעם לחיי הנקבות, שהרי לא יהיה מי שיישא אותן לנשים. לעומת זאת מרים חשבה אחרת,

היא מוכיחה את אביה שגם אם המצב הריאלי הוא שאין טעם להמשיך, אנו חייבים לעשות את ההשתדלות שלנו

גם אם במקרה הטוב נגיע רק למעט ממימוש מטרותינו. המציאות במצרים קשה. חיי הרוח מתו לגמרי, אין שמחה, אין שלווה

ואם עמרם חושב שאי אפשר להוליד במצב כזה ילדים, למה לגרש את אשתו. וזו אכן שאלה ידועה

"האם כאשר הדברים לא הולכים לפי התוכניות, מוותרים על הכל? או נאחזים במעט שנשאר?" אומר המדרש, שמרים צדקה,
צריכים לחיות עם התנאים הקיימים.הראיה היא, שלבסוף מושיעם של ישראל, משה רבנו, נולד מאותו מהלך של מרים, וכך צריך לנהוג