המשך כללי עשה ואל תעשה בעונשים לילדים
בשבועות הקודמים העלינו את הנושא: מתן עונשים לילדים. הזכרנו, כי "שמאל דוחה וימין מקרבת"! וציינו, כי רק כשאין מנוס ואין ברירה כי אם להעניש את הילד, חובה לתת את הדעת ולשים לב כיצד לנהוג.
הצגנו והסברנו את ששת הכללים הראשונים, והם: צמצום וסילוק גירויים, שיתוף הילד, להזהיר מראש, בירור מצב, הימנעות מענישה פיזית, הימנעות מענישה אימפולסיבית ואמוציונאלית.
השבוע נמשיך בהצגת הנקודות והכללים הבאים:
7. שמירה על כבוד הילד: יש להפריד בין הילד לבין המעשה ו/או ההתנהגות שלו. על ההורים להעביר לילד מסר ברור של אמון: באישיות, באופי, במידות, בתכונות, ברצונות וביכולות שלו. עליהם לומר לו: אתה ילד טוב, לא מתאים לך לנהוג כך, המעשה שעשית לא טוב.
יש לאפשר לילד לערוך שינוי ולהשתפר. אין לפגוע, אין להעליב, אין להשפיל, אין לבזות את הילד. אין לגעור בו ואין להוכיח אותו ברבים, בנוכחות חברים, בני משפחה ואף אחים.
8. הימנעות מהפחדת שווא ומאיומי סרק: אין להפחיד את הילד ואין לאיים עליו. לא לומר לו: נוציא אותך מהבית, נשלח אותך לפנימייה, אם תנהג כך תלך לישון אצל סבתא, תכף אני מצלצל למשטרה, לא תשתתף בחתונה, לא תיסע לטיול המשפחתי.
9. קשר בין העונש למעשה: עונש הוא סיבה ותוצאה. עונש אמור ללמד את הילד לשאת באחריות על התנהגותו ועל מעשיו. לכן יש להעניש בעונש הקשור למעשה. לדוגמא: לילד, שלקח דבר מה מחבר ללא רשות, נפחית מדמי הכיס, או: לילד, שאיחר לשוב הביתה בערב בגלל משחק אופניים, ניקח את האופניים ליום אחד, או: לילד, שלא אכל ארוחת צהריים, לא ניתן ממתק.
10. עונש בר ביצוע: כשנותנים עונש, יש להיות עקביים ולעמוד על ביצועו. לכן אין לאיים בעונש שלא ניתן לממשו. וכן, לא להעניש את הילד בעונש שהינו עונש גם להוריו או לאחיו. (לדוגמא: שבוע לא יוצאים לגינה בגללך) אל תענישו את עצמכם או את ילדיכם האחרים בגלל ילד אחד.
11. עונש תואם גיל: יש להתאים את העונש לגילו של הילד. ילד קטן נעניש בעונש קטן. למשל, העמדה בפינה או הכנסה לחדר לשתי דקות בלבד (בדלת פתוחה, לבל יחוש נטישה וחרדה!) די בהן כדי לגרום לילד קטן להבין, כי לא נהג כשורה.
בשבועות הקודמים הצגנו והסברנו את אחד עשר הנקודות והכללים לענישה נכונה, והם: צמצום וסילוק גירויים, שיתוף הילד, להזהיר מראש, בירור מצב, הימנעות מענישה פיזית, הימנעות מענישה אימפולסיבית ואמוציונאלית, שמירה על כבוד הילד, הימנעות מהפחדת שווא ומאיומי סרק, קשר בין העונש למעשה, עונש בר ביצוע, עונש תואם גיל.
הפעם נמשיך בהצגת הנקודות והכללים הבאים:
12. עונש תואם מצב: יש להתאים את העונש לפי רמת המעשה. על מעשה קל נעניש בעונש קל בלבד. רק על מעשה חמור נשקול האם להעניש בעונש חמור. הורים המענישים בחומרה, כשאין הצדקה לכך, מכעיסים ומתסכלים את הילד, ואף ממרידים אותו.
13. עונש תואם ערכים: לפי רמת העונש, הילד תופס את רמת המעשה. העונש מבהיר לילד מה חשוב להוריו, על מה הם מקפידים, על מה הם אינם מוותרים, מה חמור יותר ומה חמור פחות. עונש שאינו תואם סולם ערכים, מבלבל את הילד, מטעה אותו וגורם לו להפוך טפל לעיקר ועיקר לטפל.
למשל: ילד, שנענש בחומרה על כך שלכלך חולצה בחוסר זהירות, אך נענש כלאחר יד על כך שלכלך את פיו במילים לא נקיות, מסיק מכך, כי בעיני אמו שמירה על בגד נקי חשובה פי כמה משמירה על פה נקי. וכן ילד שנענש בחומרה על כך ששבר בכוונה משחק, אך לא נענש או נענש קלות על כך שהרביץ לאחיו הקטן, מבין כי שמירה על המשחק חשובה בעיני אימו יותר מאשר לפגוע או לצער את האח הקטן.
14. עונש תואם זמן: על העונש להיות סמוך למעשה. לא נכון לדחות מתן עונש, וכן לא נכון "לצרף" כמה מעשים ו"לסגור" כמה "חשבונות" בעונש אחד. לא פעם שומעים ילד אומר: אני לא יודע למה קיבלתי עונש, סתם "התנפלו" עלי, למה מזכירים לי היום מה שעשיתי לפני שבוע?
15. היזהרות מעינוי דין: אין למשוך את מתן העונש ואין לאיים בעונש בלתי ידוע, כמו: חכה ותראה במה תיענש, בערב יבוא אבא והוא יעניש אותך. הילד עלול להילחץ ולדמיין עונש חמור פי כמה מהעונש עצמו.
אם ירצה ה', נמשיך ונסיים את נושא העונשים בשבוע הבא.
