האם קושי הורס את החיים או בונה אותם, ומה לומדים מהקשים ששלף רבי עקיבא משערה של רחל אשתו?
רבי עקיבא ורחל נמצאים במצב של מצוקה. הם מגורשים בביזיון מבית חם ועשיר, ובעיצומו של חורף הם מתגוררים בעוני בין ערמות התבן. מלבד הקושי הכלכלי, רחל חווה השפלה נפשית. בשל היחס העוין והמזלזל בחתונה, היא נזרקת יחד איתו מבית אבא.
כאשר בני הזוג חווים משבר הם יכולים חלילה להתרסק, מאידך הם גם יכולים לראות בו אתגר ולהיבנות ממנו. כאשר פועלים נכון, הזוגיות יכולה להתעצם דווקא כתוצאה מהמשבר. באם לא יהיה קשר בסיסי נכון בעת משבר, הקושי יישאר במלוא עוצמתו, והזוגיות תתערער עוד יותר. הם ייכנסו לסחרחורת שרק תחריף.
בתוך העוני המחפיר, רבי עקיבא מלקט את התבן משערה של רחל, או כפי הדעה האחרת, היא ליקטה את התבן משערותיו. בתוך הקושי והשפל, הם מחזקים את הזוגיות שלהם. הם לא נשברים אלא מחזקים זה את זו, מתחזקים זה מזו.
ותוך כדי שהם מלקטים תבן מן השיער, כשהם במצב נואש כל-כך, רבי עקיבא מבטיח לה "ירושלים של זהב". הוא מבטא את הקשר החזק ביניהם, את התקווה לימים משותפים יפים יותר. ה'ביחד' שלנו יימשך כל הזמן, עד לזמנים טובים.
כאשר יש להם אחד את השני, כאשר שניהם נושאים יחד בעול – העוני פחות קשה, הקושי פחות מאיים.
• מיהו עשיר אמיתי? מי שיודע לתת.
במסכת שבת חז"ל דנים "איזהו עשיר". מה נקרא עשיר, במובן האמיתי של המושג.
אדם שיש לו רכוש רב ונכסים בכל העולם עדיין יכול להיות עני. חשבון הבנק שלו אמנם עשיר, אבל לא "הוא". חז"ל דנים "איזהו עשיר", מי הוא אדם שאפשר להגדיר אותו באמת "עשיר".
דעות שונות הגמרא מביאה שם, ודעתו של רבי עקיבא היא: "איזהו עשיר? כל שיש לו אשה נאה במעשיה".
מי שיש לו אשה נאה במעשיה ייתכן והוא ישן על תבן, אבל הוא עשיר.
ייתכן ו"עשירות" זו של רבי עקיבא, בשל העובדה שיש לו "אשה נאה במעשיה" באה לידי ביטוי בהמשך סיפור הגמרא אודות אליהו הנביא.
אם אתה מוכן לתרום משלך לזולת, לחלוק את המעט שיש לך עם האחר אתה "עשיר".
אמנם אין לו רכוש, אבל הוא "עשיר". אליהו הנביא דופק על הדלת ומבקש תבן, ויש להם מה לתת לו, הם "תורמים" ומעניקים לשני. אין לרבי עקיבא לא כסף ולא בית, אבל יש לו אשה, ויחד איתה הוא חולק תבן עם האחר.
• קושי יכול להרוס אבל גם לחבר
נבחין כאן בדבר מעניין. גם הקושי והעוני של בני הזוג ר' עקיבא ורחל קשור ל"תבן", הם ישנים על תבן. גם דרך ההתמודדות וההתחזקות המשותפת שלהם היא ב"תבן", הם מלקטים תבן זה משערותיו של זו, וגם התרומה לזולת, ה"עשירות" שלהם עוסקת ב"תבן", העני ביקש מהם תבן.
כל אחד בחייו עובר תקופות של קושי. אנו יכולים לאפשר לקושי לשבור אותנו, ש"הקש ישבור את גב הגמל", אבל כאשר ההתמודדות היא בצורה בריאה ונכונה, כאשר אנו חיים בתוך "תבן" אבל למרות זאת אנו מחזקים את הזוגיות, ואף מחזקים אותו באמצעות ובגלל ה"תבן" ההתמודדות והחיזוק המשותפים, מעניקים לנו כלים לצלוח אותו. קל יותר לשאת אותו יחד, ולא רק זה, אנו יכולים אף להיות "עשירים", לסייע לאחר מאותו אתגר שאנו חווים ומתמודדים. אנו יכולים להעניק לאחר "תבן".
בתחום אתו אנו מתמודדים בצורה בריאה, אנו יכולים לעזור ולהעשיר אחרים. לחלוק איתם מהניסיון שלנו, להדריך אותם כיצד להתגבר.
• אם אתם באמת רוצים לעזור לאנשים, תנו להם לתת.
כשאליהו הנביא מסייע לזוג העני הוא לא מניח להם סל מצרכים ליד הדלת, או מעטפה עם מזומנים.
הוא בחר לא לתת להם, אלא לקחת מהם. הוא בא וביקש מהם תבן.
בלקיחה הזו הוא העניק להם הרבה יותר מאילו הוא היה נותן להם.
אדם מטבעו אינו אוהב להיות מקבל, נזקק לשני. אלא תמיד רוצה להיות בצד התורם, השווה, המשמעותי. יש לי אמירה, אני פועל, אני משפיע על הסביבה.
לבני הזוג אין כלום מלבד תבן, אך ברגע שהם העניקו מהתבן הם חוו תחושה נפלאה של יכולת ותרומה.
אליהו הנביא מלמד אותנו: לתת לשני הרגשה שהוא בעל מעמד, בעל השפעה, זו מתנה גדולה הרבה יותר מאשר לתת לו תרומה.
הלוואי ונזכה ללמוד וליישם לקחים אלו של נתינה, נשיאה משותפת בעול, חשיבה על השני ואמונה בשינוי והתקדמות בכל אדם ובכל מצב.
