אריכות ימים ושנים

איך ייתכן שהתורה מבטיחה אריכות שנים
על מצוות מסוימות כשאורך החיים קצוב מראש?

שאלה: לכבוד מו"ר שליט"א, ראינו שיש מצוות שונות שסגולתן לאריכות ימים לאדם, ולכאורה הרי חייו של האדם קצובים לו בדיוק כמה יחיה ומתי ימות, וא"כ איך יתוספו לו עוד מספר שנים? ואם יוכל כב' לכתוב מה המצוות שיש בהם שכר של אורך ימים. תודה {אשר מיכאלי,אור עקיבא}
תשובה: אמת הדבר שכל אדם חייו קצובים לו מראש השנה בדיוק כמה שנים יחיה ובאיזה יום ובאיזה רגע תשוב נשמתו למעלה, אלא שלפעמים יש גזירה של קיצור שנים ח"ו בגלל עבירה מסוימת או גזירה של מגיפה על הכלל ח"ו, והאדם שנזהר במצוות מסוימות זוכה שהוא ינצל מן הגזירה ויאריך ימים כפי אותן השנים הקבועות לו מראש, ופעמים אף מוסיפים לו עוד שנים חדשות בגלל זהירותו המופלגת במצווה מסוימת או שכר על מצוה גדולה שקיים. והאמת שאין אדם יודע בעניין זה כלום והנסתרות לה' אלוקינו. ואכתוב כמה מצוות ששכרן הוא אריכות ימים ושנים:
א. מצות כיבוד אב ואם שנאמר "למען יאריכון ימיך" ואע"פ שכתוב בגמ' קידושין {לט} שזה נאמר על חיי העוה"ב, בכ"ז כתבו המפרשים שבוודאי זוכה גם בעוה"ז לברכה זו {עיין ברבינו בחיי פרשת יתרו ,ועוד}
ב. המכבד תלמידי חכמים ועומד לכבודם {קידושין לג:}
ג. מצות מזוזה, שהתורה מבטיחה למען ירבו ימיכם וכו" {טור יור"ד סימן רפ"ה}
ד. מצות שילוח הקן, שכתוב בה "למען ייטב לך והארכת ימים" ועיין באבן עזרא {דברים כב"}
ה. זהירות במידות ומשקלות שיהיו מדויקים ולא יגיעו לידי גזל כמו שנאמר "אבן שלימה וכו' למען יאריכון ימיך על האדמה" {גברים כ"ה}
ו. המקבל ייסורים באהבה שעליו נאמר "יראה זרע יאריך ימים" {ברכות ה':} ובתנא דבי אליהו כתוב "ואם קיבל ייסורים באהבה מה שכרו, יאריך ימים, ואם שמח בהם נותנים לו חיים בעולם הזה".
ז. המשכים ומעריב לבתי כנסיות ולבתי מדרשות כמ"ש רבי יהושע לבניו, תקדימו לבית הכנסת בכדי שתאריכו חיים {ברכות ח.} ושאלו את רבי פרידא במה הערכת ימים, אמר להם מימי לא קדמני אדם בבית המדרש {מגילה כז:}
ח. הקורא ק"ש ומאריך במילת "אחד" מאריכים לו ימיו ושנותיו {ברכות יג:}
ט. הזהיר לטבול במקוה טהרה בפרט בעת שצריך לטבילה, וכמ"ש רבי ינאי בגמ' שהמחמיר בה מאריכים לו ימיו ושנותיו {ברכות כ"ב} ועיין בראשית חכמה {שער התשובה פ"ו}
י. הנזהר לא להרהר בדברי תורה במקומות מטונפים וכמ"ש בגמ' "שאלו את רבי זירא במה הערכת ימים "א"ל מימי לא הרהרתי בד"ת במבואות המטונפות" {מגילה כ"ח}
יא. כל המאריך במילת "אמן" מאריכים לו ימיו ושנותיו {ברכות מ"ז}
יב. המאריך על שולחנו בסעודתו בכדי שיבואו עניים ויסעדו עמו, מאריכים לו ימיו ושנותיו{ברכות נד'}
יג. הנזהר בכבוד ספר תורה ואינו יוצא מחוץ לבית הכנסת באמצע קריאת התורה, זוכה לאריכות ימים. {עיין ברכות ח}
יד. הזהיר לקרוא בכל שבוע "שנים מקרא ואחד תרגום" וכל המשלים פרשיותיו עם הציבור מאריכים לו ימיו ושנותיו {שם}
טו. כל המאריך בתפילתו מאריכים לו ימיו ושנותיו {ברכות נד:}
טז. מי שנוהג בצניעות ובפרט בבית הכסא {ראשית חכמה בסוף הספר}זוכה לאריכות ימים.
יז. הזהיר בכל יום ויום לחזור בתשובה ולהתוודות על חטאיו, כמ"ש חז"ל גדולה תשובה שמארכת שנותיו של אדם {יומא פו:}
יח. הלומד תורה וחוזר על תלמודו עד שיהיה משתמר בידו, וגם הלומד תורה בקול רם, כמ"ש בגמ' עירובין {נד} וזוכה לאורך ימים, וכתב החיד"א הק' שהלומד בקול רם מתקן את עוון עץ הדעת שבגללה נגזרה מיתה, ומאריך ימים ושנים {דברים אחדים דף ס"א}
יט. העוסק בתורה וגם בגמילות חסדים מאריך ימים, וכמו שראינו אצל אביי שזכה לתוספת שנים בזכות זה.
כ. השומר פיו ולשונו מלדבר לשוה"ר ודברים אסורים, כמ"ש "מי האיש החפץ חיים" וכו' "נצור לשונך מרע", ועיין בגמ' ע"ז {יט} בשבוע הבא נמשיך בעניין זה עוד בעזרת ה'.