הרש"ש הקדוש
השמש שהפך לראש ישיבת המקובלים והתפילות על גלות השכינה. ניצוצות אור משולי גלימתו הקדושה של רבי שלום שרעבי, הרש"ש
רבי שלום שרעבי
נולד ביום השישי סמוך לשבת קודש לאביו רבי יצחק בשרעב, כפי הנראה למד מחכמי צנעא. בצעירותו החליט לעלות לארץ ישראל, ובדרך עבר בבומביי, בצרה ובגדד, שם למד בספר הזוהר הקדוש בישיבה שעל קברו של הרב שיך יצחק גאון, עד שמצא שיירה לדמשק.
שמש וראש ישיבה
על פי המסופר אודותיו, עבד כשמש בית כנסת בישיבת המקובלים בית אל אצל ראש הישיבה – רבי גדליה חיון, שם התגלתה חכמתו וידיעותיו בתורה. התחתן עם חנה חיון שהייתה בתו של ראש הישיבה, ולאחר פטירת חותנו בשנת ה'תק"י מונה לראש הישיבה. מאשתו זו נולד בנו הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי ובתו רבקה. בנו הרב חזקיהו יצחק מזרחי שרעבי וכן נכדו הרב רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שימשו גם הם בראשות הישיבה.
הרש"ש עמד בראש חברת רבנים מפורסמים שנקראה "חברת אהבת שלום" ובין תלמידיו היו החיד"א, הרב יום טוב אלגאזי, רבי חיים די לה רוזה ורבי אברהם גרשון מקיטוב, גיס הבעל שם טוב. תלמידים אלה היו כמעט בני גילו של הרש"ש, אך החשיבו את הרש"ש לרבם.
הרש"ש שלח את תלמידו, מהרי"ט אלגאזי, להסתובב בקהילות עדות אשכנז על מנת להתרימם לחיזוק ישיבת בית אל והיישוב היהודי בירושלים. הוא התקבל בכבוד על ידי רבני הקהילות בהן ביקר, וכמה מהם אף בקשו ממנו את סידורו של הרש"ש לעיון. היו אלה רבי פנחס הורוביץ, המקובל ר' נתן אדלר (הראשון) ותלמידו החת"ם סופר. וכן בשנת ה'תקנ"ו יצא רבי חזקיהו יצחק שרעבי בשליחות חברון לערי המערב, והוא הוליך בידיו את "סדר התפלות על פי הכוונות מכתב יד אביו". מאז נתפשט סידור הרש"ש בקהילות צפון אפריקה. גם קהילות נוספות בעולם שאלו שאלות את הרש"ש. אחת מתקנותיו המפורסמות הייתה כי המקובלים יערכו תיקון חצות בכותל המערבי.
תפילה מיוחדת
הרש"ש חיבר תפילה בה מתאר ברגש רב את השכינה, כאבה וצערה, ובה מבקש שלא יצא מארץ ישראל לחוץ לארץ, וכן שלא יצא מירושלים לחוץ לירושלים, המקובלים ההולכים בדרכו נזהרו בעקבות דבריו לא לצאת מהארץ.
הנצחתו
על שמו ולכבודו, ולכבוד תורתו נקראו רחובות ביישובים שונים בישראל, ובהם, פתח תקווה, ראש העין, ירושלים, חיפה, אשקלון ומושב אליכין, וכן על שמו ישיבות ללומדי קבלה בירושלים ובראש העין. להלן שמות הישיבות: אמת ושלום, אהבת שלום, נהר שלום, ישיבת השלום, החיים והשלום.
