קריאת שמות וכינויים לילדים

כדי שילד יבנה את עצמו ויעצב את אישיותו, הוא זקוק לביטחון עצמי, להערכה אישית ולחשיבות בעיני עצמו. אלו הם ה"כלים" שלהם הוא נזקק לבנייתו, להתפתחותו, לבריאותו הנפשית ולרווחתו הרגשית.

כמה יש להיזהר לא לקרוא  לילד בשמות ובכינויי גנאי! כמה יש להיזהר לא להצמיד לו תוויות שליליות! כמה יש להיזהר לא ליצור לו תדמית שלילית! כמה יש להיזהר לא להמעיט בכבודו של ילד בעיני עצמו, בעני משפחתו, בעיני חבריו ובעיני סביבתו! לעג, פגיעות והשפלות אין להם מקום בחינוך ילדים!!!

לא רק שאמירות אלו אינן מועילות, אינן מקדמות ואינן בונות, אלא הן כחיצים מורעלים הפוגעים בנפש הילד, מדכאים את רוחו, הורסים אותו מבפנים ומזיקים לשלומו.

כשאנו אומרים לילד: "אתה עקשן", "אתה טיפש", "אתה עצלן", "אתה  בטלן", "אתה חוצפן", "אתה פרא אדם", "אתה לא נורמאלי", מה אנו מצפים שיקרה? כשילד שומע כינויים והגדרות פוגעניים כאלה, מה הוא יעשה עם המילים האלו? לאן הוא ייקח אותן?

כשילד שומע שוב ושוב, שהוא רע, שהוא חלש, שהוא שובב, שהוא היפראקטיבי, שהוא לא יוצלח, המילים הללו חודרות טיפין טיפין, עמוק לתוך המודעות הפנימית שלו. הוא מתחיל להאמין לכך ולפעול בהתאם. הוא אומר לעצמו: הרי אפילו הורי ומחנכי אומרים שאני… אם כן אין לי שום סיכוי להצליח! לשם מה לי להתאמץ ולנסות להשתפר ולהתקדם?

אין שום פלא, כי הילד ילך וידרדר, כי למה הוא כבר יכול לצפות מעצמו? הרי כל "הצלחתו" מתבטאת בלהצליח להיכשל… כמה עצוב, כי אחר כך אומרים הוריו ומחנכיו לעצמם: איך ידעתי שהילד הזה הוא… והם אינם מבינים כי דווקא האמירות השליליות שלהם פגעו בילד וגרמו לו להגיע למצבו זה!  

בשיחת נפש שהייתה לי עם תלמיד מתקשה, הוא אמר לי: מה הרב רוצה ממני? למה הרב מצפה?

מאז שאני ילד קטן, אני יודע שיש לי בעיה של קשב וריכוז! ההורים שלי אומרים בעצמם שאני היפר אקטיבי! אני לא מסוגל לשבת וללמוד! השבתי לו: יש לך מרץ וכוחות שאין לאחרים. אתה יכול להגיע להישגים גבוהים דווקא בגלל האופי הפעיל והתוסס שלך! אם רק תדע לנווט את הכוחות שלך נכון, אם רק תאמין שאתה יכול להצליח, אתה תגיע רחוק!

סיפרתי לו, כי הכרתי מקרוב בחור ישיבה, שלא היה מסוגל לשבת רגע אחד ביישוב דעת מול הגמרא. הוא התקשה לשמור על הסדרים ועל הזמנים וטען באוזני המשגיח: אני מאובחן כבעל הפרעת קשב וריכוז. אני לא מסוגל לשבת וללמוד! אמר לו המשגיח: הבה ונעשה לך "שינוי השם": אין לך בעיה של "קשב וריכוז", אלא תכונה של "קצב וריקוד".

התפלא התלמיד ושאל: למה המשגיח מתכוון? מה השיב לו המשגיח? כיצד הצליח לחולל בו שינוי חשיבה ושינוי תפיסה? על כך, אם ירצה ה', בשבוע הבא.

אנחנו כאן בשבילכם!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן