שני כללי יסוד בחינוך

רוצה אני לשתף אתכם במפגש מיוחד, שהיה לי עם איש זקן וחכם. נפגשתי עמו לפני למעלה מעשרים שנה, אך המסרים והתובנות שהעניק לי מלווים אותי בדרכי בחינוך עד היום.

היה זה בראשית דרכי בחינוך. נסעתי באוטובוס ושוחחתי טלפונית עם אבא של אחד מתלמידי. בסיומה של השיחה פנה אלי אותו איש זקן ושבע ימים, אשר נסע וישב לצדי, ואמר לי: מדבריך מבין אני כי עוסק אתה בחינוך ילדי ישראל. רוצה אני לשתף אותך ולספר לך את סיפורי האישי. רוצה אני ללמדך מניסיוני ולהעניק לך שני כללי יסוד בחינוך ילדים, אשר אם תפעל על פיהם, תצליח בסייעתא דשמיא ותזכה להעמיד תלמידים הרבה. נער הייתי גם זקנתי, שמע בקולי ועשה כדברי, ותזכה לראות ברכה בעמלך.

נעניתי בשמחה, וכה סיפר לי האיש:

שבעה בנים ובנות יש לי, שיחיו. את כולם גידלנו אני ואשתי באהבה ובמסירות, בדרך התורה והקדושה. לדאבון לבנו, בננו הבכור, בהיותו בן שש עשרה, ירד מן הדרך, עזב הכל, חדל לקיים מצוות ולא נותרה בו לחלוחית של יראת שמים: לא כיפה, לא ברכות, לא תפילה, לא שבת, לא כשרות, לא צניעות, מאומה.

בליל הסדר, כאשר כל המשפחה מסביב לשולחן, יושבים מסובים וקוראים את ההגדה, שוטט הבן ברחובות קריה, בחברת ארחי פרחי, ה' ירחם, וחזר הביתה בשעת ליל מאוחרת ביותר.

ברגע זה חשה אשתי שברון לב נורא. היא פרצה בבכי מר ופנתה בכעס לבן, מוטי שמו, ואמרה לו: צא מהבית שלנו! אני לא מוכנה לקבל אותך כך! אתה הורס לנו את הבית ואת החיים! אתה מקלקל לנו את הילדים ואת השם של המשפחה שלנו! אני מתביישת בך! רק כשתחליט לחזור בתשובה ולשוב לדרך התורה, תוכל לשוב גם אלינו!

מוטי קם ויצא מן הבית, בטריקת דלת חזקה. אשתי נשאה אלי עיניים דומעות ואמרה: איככה אוכל וראיתי באובדן מולדתי! איככה אוכל וראיתי באובדן בני!

השבתי לה בנועם אך בתקיפות: מוטי הוא הילד שמפקיד בידינו בורא עולם! הוא הבן שלנו בטוב וברע! אנו נתמודד ונעשה הכל כדי להשיבו לדרך הישר! את שואלת: איך? נפעל על פי שני כללי יסוד בחינוך, ולא נסור מהם ימין ושמאל, גם אם קשה לנו מאוד.

הכלל הראשון: תמים תהיה עם ה' אלוקיך. אנחנו לא שואלים את ה' יתברך שאלות ולא באים אליו בטענות, חס ושלום. ה' נותן לנו את מוטי ואת הקשיים ואת ההתמודדות אתו, ואנו נלך בתמימות על פי רצון ה'.

הכלל השני: חנוך לנער על פי דרכו. עלינו לחנך את הילד שלנו על פי דרכו. אנחנו לא נלך נגדו, אלא נצעד אתו יד ביד, על פי הדרך הפרטית שלו ועל פי המסלול האישי שלו. זה מה שה' רוצה מאתנו!

קולו של האיש נדם. דמעות נצצו בעיניו. נו? פניתי אליו, סקרן כולי. מה עשיתם? מה קרה עם מוטי שלכם? מה קורה עמו כיום?

"סגרנו את המרפסת כדי שיהיה למוטי שלנו  חדר פרטי. לא החסרנו ממנו דבר. הבאתי לו כסף כדי שיקנה כל מה שצריך, ואפילו מוצרים וחפצים שהיו מנוגדים לרצוננו ולהשקפת עולמנו, ושהיו אצלנו בבחינת: ייהרג ולא יעבור, כמו: סיגריות, בגדים שונים ומשונים, נסיעות ובילויים, ועוד. דאגתי לגשמיות שלו, כי ידעתי שזו הדרך היחידה להציל את הרוחניות שלו.

כלפי חוץ לא הראיתי דבר. תמיד חייכתי והארתי פנים למוטי. אמרתי לו: אתה הבן שלי, ואני אוהב אותך ומקבל אותך כמו שאתה. רק אני יודע כמה קשה לך ואלו ניסיונות ומשברים אתה עובר. אני מתפלל עליך, שתצליח להתגבר ולנצח במלחמת היצר. הבית כולו עומד לרשותך. לאף אחד אין רשות להיכנס לחדר שלך. קנינו מיקרוגל במיוחד בשבילך, כדי שתוכל לחמם את האוכל שתכין לך אמא, כשתחזור מאוחר בלילה מהשוטטות ברחובות. וכמובן, אם חסר לך כסף או דבר מה, אל תהסס לפנות אלי. אני כאן בשבילך!

וכך עברה עלינו תקופה לא קלה ולא פשוטה. מוטי הלך מדחי אל דחי, ואנחנו נשרפנו מבפנים וחייכנו מבחוץ. בכל ערב הכינה אשתי צלחת מלאה תבשילים, צירפה כמה עוגיות וכתבה למוטי מילים חמות, היישר מלב של אימא. אני טפחתי לו תמיד על השכם ובטרם ביקש הבאתי לו כסף. לילדינו הקטנים אמרנו: מוטי, אחיכם הגדול, עובר מסלול קשה ומצבו הרוחני קשה. הוא זקוק לרחמי שמים מרובים. התפללו עליו, שה' יחזיר אותו בתשובה שלמה בנחת ולא בצער.

למעלה משנתיים חלפו, ויום אחד שב מוטי הביתה, כיפה קטנה לראשו וחיוך אמיתי מאיר את פניו, וכך אמר לנו: אבא ואמא! אין לכם מושג מה עברתי! אילו ניסיונות קשים היו לי! היצרים והתאוות, הרחוב והחברה וכל הבלי העולם הזה משכו אותי אליהם. מה שהחזיק אותי ברגעים הקשים, מה שלא נתן לי ליפול לתהום, היו האהבה שלכם אלי והקבלה שלכם אותי ללא תנאי. הכסף והדאגה שלך, אבא, האוכל החם והמילים הטובות שלך, אמא, היו חבל ההצלה שמשך אותי והעלה אותי. בזכות האהבה, המסירות והנתינה שלכם אני חוזר לדרך הישר!"

חיוך טוב האיר את פניו הקמוטות של בן שיחי הזקן. והוא המשיך: "אתה שואל, מה קורה עם מוטי שלי כיום? אני שמח לספר לך, שבסייעתא דשמיא, הוא הקים בית של תורה, וכל בנייך לימודי ה'. הוא משגיח בישיבה קטנה בבני ברק ועושה חיל, ברוך ה', ומרווה אותנו נחת."

סיים ואמר: שמע בקול אב זקן, לעולם אל תסור משני כללי יסוד אלו: "תמים תהיה עם ה' אלוקיך", ו"חנוך לנער על פי דרכו"!

אנחנו כאן בשבילכם!

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם

דילוג לתוכן