אמרו רבותינו: "חמשה דברים רעים אירעו בשבעה עשר בתמוז:
א. נשתברו הלוחות הראשונות, בעקבות חטא העגל .
ב. בוטל קורבן התמיד בבית המקדש הראשון .
ג. הובקעה העיר בחורבן הבית השני .
ד. שרף אפוסטמוס הרשע את התורה .
ה. הועמד צלם בהיכל".

פורענות ראשונה – חטא העגל

הפורענות הראשונה שארעה ביום יז' בתמוז, התרחשה בתקופה שבה היו אבותינו במדבר לאחר יציאתם ממצרים.
עם ישראל חטאו בחטא העגל, ובעקבות כך השתברו הלוחות שהוריד להם משה מן השמים.

פורענות שניה – בוטל התמיד

בימי חורבן הבית הראשון, לאחר שנבקעה העיר בט' בתמוז, המשיכו הכהנים להתבצר בבית המקדש,
והקריבו את קרבן התמיד מידי יום ביומו במשך שמונה ימים. אולם ביום יז' בתמוז כבר לא השיגו כבשים ובוטל קורבן התמיד.
הייתה בכך פורענות גדולה לעם ישראל, מפני שכאשר בוטלה כפרה זו, נותרו ישראל מחוסרי הגנה רוחנית.

פורענות שלישית – הובקעה העיר

בחורבן הבית הראשון הובקעה העיר בט' בתמוז, וקבעו אותו חכמים ליום של צום.
אולם כאשר, בזמן בית המקדש השני, הובקעה העיר ביום יז' בתמוז,
החליטו חכמים ובראשם רבן יוחנן בן זכאי, להעביר את הצום מיום ט' לחודש ליום יז' לחודש,
כיון שחורבן בית שני חמור יותר ומפני שבית המקדש השני לא נבנה שוב עד ימינו אנו.

פורענות רביעית – שרף אפוסטמוס את התורה

מאורע זה הוזכר במשנה במסכת תענית.
ובתלמוד ירושלמי אמרו: "היכן שרפה? רבי אחא אומר במעברות של לוד, ורבנן אומרים במעברות של טרלוסא"

פורענות חמישית – הועמד צלם בהיכל

אחד ממלכי יהודה היה מנשה המלך אשר הרשיע מאוד ומילא את ארץ ישראל בעבודה זרה.
וביום יז' בתמוז עשה מנשה צלם של עבודה זרה, והעמיד אותו דווקא בתוך ההיכל של בית המקדש.
בגלל חטאיו המרובים של מנשה נגזרה גזירת החורבן.